מעבר לעמידה או כשתינוק מתחיל לעמוד על שלו


~~~~~~~~~~~~~~~

עמידה מסמלת מעבר.
התינוק רואה דברים מנקודת מבט אחרת, הן פיזית והן רגשית.
כמו בישיבה, היכולת להגיע לעמידה ולצאת ממנה לבד חשובה יותר מהעמידה עצמה. במצב כזה התינוק יחוש בטחון לחקור את הסביבה כי הוא בשליטה.
יש תינוקות שיגיעו לעמידה באמצעות אחיזה בחפץ (כמו שולחן נמוך) ומשיכת גופם למעלה בעזרת הידיים. יש שיתרוממו מעמידת שש ע"י השענות על כף רגל אחת, ברך ושתי ידיים ויש תינוקות שיעמדו אפילו מישיבת כריעה. כל מצב בו התינוק חופשי להעמד לבד, על פי רצונו וללא תלות בהורה הוא מצב רצוי ומהווה עוד שלב בעצמאות התינוק.
איך נעודד בלי ליצור תלות? אתם יושבים על השטיח עם התינוק, הוא מתחיל לטפס עליכם - הנטייה שלנו היא מייד להושיט אליו ידיים ולעזור לו להתרומם. אז זהו שלא, אל תעזרו לו, תנו לו להשען עליכם, להשתמש בידיו ורגליו למשוך ולדחוף ולהתרומם לבד – במילים אחרות תשמשו מתקן טיפוס. בצורה זו עזרתם לו בדרך אחרת, לימדתם אותו שהוא יכול לבד, כשהגוף שלו מסוגל.
בכל זאת, אם תינוק מתמהמה ולא מגיע לשלב העמידה עד גיל שנה, יש מקום להתערבות, זיהוי הגורם המעכב ולתרגול מתאים.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.